יום האישה הבינלאומי: מדברים מעבר ל- # MeToo

במקור התבקשתי לכתוב את היצירה הזו על תקופה בה הרגשתי מועצמת כאישה. כל היום ישבתי עם ההנחיה, אבל שום דבר לא בא לי. כמה זה עצוב?

במהלך הימים הבאים שאלתי כמה מחברותיי אם הן יכולות לחשוב על זמן בו הן מרגישות מועצמות. הם גם לא יכלו לחשוב על זמן מסוים. הרגשתי עצוב כלפיהם. הרגשתי עצוב על עצמי.

כמובן, כל אלהאַחֵרמחשבות עלו במוחי - על כל הפעמים שהרגשתי שכוחי מאוים כאישה (למשל רוב הזמן). כל הפעמים בהן הייתי מצבים שגרמו לי להרגיש כמו נתח בשר - משהו להסתכל עליו ולגעת בו, אבל לא בן-אדם שאפשר לתקשר איתו, לכבד אותו או לכבד אותו.

ההבדל בין דיכאון לדו קוטבי

בפעם הראשונה שזה קרה, הייתי סטודנט שנה א '. בחור בניו יורק ביקש ממני לבוא לשחק ב- GameCube. אני אוהב את GameCube, אז מוטב שתאמין שהלכתי. כמה סיבובים של האחים סופר סמאש פנימה, הוא השליך את הבקרים לרצפה והחל לנשק אותי. באופן לא נוח, אמרתי לו, 'חשבתי שאתה רוצה לשחק במשחקי וידאו ולבלות ...' הוא צחק ושאל אותי, 'וואו, חשבתי שאני באמת רוצה לשחק משחקי וידאו?'

המשכתי לנשק אותו פשוט כי לא ידעתי מה עוד לעשות. לא רציתי שהוא יחשוב שאני 'כלבה'. לא רציתי שהוא יפיץ עלי שמועות. הוא ניסה לעשות יותר, וממש התחנן שאגע בו ואעשה יותר. אני אמרתי לא. הוא הבטיח לי שהוא יחזיר טובה, כאילו זו הסיבה שהתאפקתי. כשאמרתי לו שאני לא מתכוון לעשות את זה, התגובה שקיבלתי ממנו הייתה משהו שמעולם לא ראיתי מגיע.

'אתה נותן לי כדורים כחולים. לעזוב.' מכיוון שהיינו במעון מאובטח במנהטן, היה עלינו לבדוק את האורחים. אז לא יכולתי פשוט לעזוב - הייתי צריך להיות מלווה על ידי הבחור הזה ללובי. עמדנו במעלית בשתיקה, נמנעים ממבט זה של זה. הוא הוציא אותי, המאבטח החזיר לי את תעודת הזהות שלי ועזבתי. הלכתי 20 רחובות חזרה למעונות שלי, וניסיתי לעבד את מה שקרה זה עתה. איך זה לטיול של בושה?

דיכאון גדול עם תכונות פסיכוטיות

האם זו הייתה אשמתי שהלכתי למעונות שלו? האם הייתי צריך לעצור אותו ברגע שהוא התחיל לנשק אותי? עשיתי מה שיכולתי באותה תקופה, מחקתי את המספר שלו וחסמתי אותו בכל פלטפורמת מדיה חברתית. מעולם לא רציתי לראות את פניו שוב, אך כעבור שש שנים אני עדיין זוכר זאת בצורה חיה.

ביתר שאת, אני זוכר איך הרגשתי במהלך ההליכה הביתה, מבויש, כועס על עצמי ובזעם כלפי אותו בחור. כפי שאתה בוודאי יכול לנחש, מצב זה היה רק ​​ההתחלה של מה שהתמודדתי בשנים האחרונות ועד היום - סיטואציות שלצערי הן הנורמה עבורי, חברותי ונשים בכל מקום. אנו מתלבטים על יין עם הסיפורים הללו ומספרים אחד לשני כמה לא מפתיע כל זה, בכל פעם מחדש, כאשר סיפור אימה חדש נוסף מתממש. כל כך הרבה להעצמת נשים.

למה משמש effexor

לפני אותו אירוע הייתי נאיבי מספיק כדי לחשוב שדברים כאלה קרו רק בדרמות של בני נוער. החברים שלי נאנסו, כמעט הוכו על ידי השותפים שלהם, הודלפו תמונות עירום, הותקפו מינית בעבודה וגנבו אותם (זה המונח כאשר בחור מוריד את הקונדום שלו במהלך יחסי מין ללא הסכמה - וכן יש מונח לזה בגלל זה כל כך נפוץ עכשיו).

לעומתם, אני בר מזל. מעניין אם מישהו מחבריי לא חווה דבר כזה. האם מישהו מהם מבקש זאת? בהחלט לא. לא משנה מה הם לובשים, לא משנה אם הם מנשקים מישהו, לא משנה אם הם הולכים לדירתם או למעונות, לא משנה אם הם שולחים תמונה בעירום.

יכולתי לכתוב אלפי מילים על מצבים מחורבנים שונים שהייתי בהם. למעשה, אני בטוח רובנו יכולנו לכתוב סיפור של תקיפה מינית . מדוע הנשיקה שלי או האדיבות שלי טועים כל הזמן כהזמנה למין? למה אני פוחדת לעמוד על עצמי מול קוראי חתולים ? מדוע מצפים ממני לחייך ולהיות נעים להגן על האגו של הגבר? מדוע הדבר הכי קרוב שהרגשתי להיות מועצמת כאישה הם הפעמים בהן הייתי צריך לדחוק ממני בחור ולהגיד לו שיפסיק לגעת בי? ומתי אני - וחבריי וכל אישה אחרת - נרגיש לא מפחדים לומר 'לא'?

אולי עכשיו, כשהגעתי לנקודה בה אני אמיץ בכדי להוציא את כל זה לעולם, אני סוף סוף חווה את רגע העצמה שלי.