מטפל יקר: אני מודה שיש לי בעיה. מה שקורה עכשיו?
להודות שיש לך בעיה למטפל שלך זה קל - להבין שזה לא נעלם בלי עבודה קשה זה פחות. לפחות ככה אני מרגיש לגבי.
- מאת משתמש Talkspace אנונימי
כשהתחלתי את הטיפול בפעם הראשונה באמצעות Talkspace, הייתי במקום רע מאוד. איבדתי מישהו שדואג לו מאוד לפני שנה בלבד, וההתמודדות עם האירוע התגלתה כקשה ביותר. לא משנה מהי הרשימה המונומנטלית של נושאים אחרים שלא נפתרו מימי נעורי, עליהם הייתי צריך לטפל, אך עד עתה המטפל שלי הכין אותי. ידעתי שאני בלגן, אבל עד כמה זה אפילו תעלומה עבורי.
לחיות עם מישהו עם דיכאון וחרדה
'אבל אני מגלה שהדבר המעניין בחומות הוא שהם שומרים אותך בתוך הכלא הנפשי שלך באותה יעילות כמו שהם מרחיקים אחרים מראשך ומרוחקים מלבך.' [ציוץ זה]
תהליך הטיפול גורם לי לפתוח פצעים ישנים שמעולם לא החלימו, אך כוסו בדיוק כדי למנוע ממישהו להבחין בטבע האמיתי של עומקם. אני מרגיש גלם וחשוף. למרות שאני דן בכאב שלי במקום בטוח עם מישהו שנראה שהוא באמת 'מקבל את זה', אני מפחד מעבר לאמונה ואני לא יודע למה. אבל אני גם מתחיל להרגיש משוחרר. אני לעולםבֶּאֱמֶתרציתי להכיר בתשובות לשאלות שנשאלתי, וההתייחסות אליהן גורמת לי להניח את הקירות שכל כך התאמצתי להקים כדי להגן על עצמי.
איך לדעת אם יש לך דיכאון
הפגיעות של זה גורמת לי להרגיש מאוד לא רגועה. אבל הדבר המעניין בחומות, אני מוצא, הוא שהם שומרים אותך בתוך הכלא הנפשי שלך באותה יעילות בדיוק כמו שהם שומרים על אחרים מחוץ לראשך והרחק מלבך. לפעמים הם צריכים לרדת כדי שתוכלו לצאת. הטיפול גם מבלבל מאוד. אני מוצא את עצמי רוצה לשנוא את המטפל שלי (אבל אני לא) על הידיעה לחשוף את מה שהוגש בקפידה בראשי, ללא תלות בעובדה שיש לי התחשבות גבוהה במקצועיות ובגישה. איכשהו, אני מרגיש מכובד אך מופר רגשית. (לעזאזל.)
החלטתי להירשם ל- Talkspace כשרכבתי הביתה אחרי יום די רע. מצאתי את עצמי מסתכל מסביב לרכבת, מכין רשימה מנטלית של כל הדברים שאני לא אוהב באנשים 'המאושרים'. זה הרגע שבוראיתי את השלט! (בסדר, זו הייתה מודעה עבור Talkspace, אבל בכל זאת, מישהו יכול בבקשה לרמז על Ace of Base?) בכנות, העובדה שלא הייתי צריך לשבת בחדר עם מטפל שגרמה לי להירשם סוף סוף. הבנתי לפני זמן מה שיש לי הרבה יותר קל לדבר עם זרים מאשר לדבר עם אנשים שאני מכיר. יש סיכוי טוב שלעולם לא תראה שוב את אותו זר, אבל אנשים שאתה מכיר יהיו בסביבה לזמן מה.
דרכים לצאת מהדיכאון
מטפל הייעוץ איתו שוחחתי היה מאוד נחמד ובאופן טבעי סקרן מדוע חיפשתי עזרה. היא הודיעה לי למה אני מצפה ואיך זה יעבוד. באופן אישי, מעולם לא הייתה לי סביבה מקבלת מאוד לדבר על כל מה שהיה על ליבי מבלי לפגוע באדם בצד המקבל. אז, הנחמדות והחסד הכללי שהוצגו לי הרגישו קצת לא טבעיים. גירדתי את זה לחוסר הביטחון שלי והמשכתי ליידע אותה שאני הולך לבחור את חבילת הטיפול לשלושה חודשים.
היא אמרה שהיא גאה בי על שעשיתי את הצעד הראשון ואז הודיעה לי שהיא הולכת לזווג אותי עם המטפל בפועל. זה הרגיש מצחיק כי הצעד הראשון בעיני הוא הקל ביותר. זה מה שבא אחר כך זה החלק המפחיד. אני חושב שיש אנשים שמתקשים להתחיל לחשוף מה סוף סוף גרם להם לעבור טיפול מלכתחילה - אני לא אחד מאלה. במקום זאת נכנסתי אליו במלוא המצערת: פעמונים ושריקות נשמעות, ומספקות את כל האנצילדה. ראשית, פירטתי את הסיבות לכך, וכן הכנתי רשימה של כמה נושאים עדכניים וחוזרים על עצמם. מכיוון שהגדרתי את היעדים שלי לפני שהתחלתי בכלל, שלחתי אותם גם למטפל שלי.
למרות שהמטפל שלי ואני רק התחלנו לעבוד על כל הבעיות שלי, כבר הספקתי לבכות על כמה דברים, לחיות מחדש כמה רגעים כואבים מאוד מהעבר שלי, ולגלות עוד קצת על הכעס המשתולל שאני מרגיש את כולו לעיתים קרובות.
