מוטיזם סלקטיבי אצל ילדים
קפוץ אל: תסמינים שכיחות וגורמים יַחַס
מוטיזם סלקטיבי הוא הפרעת חרדה בילדות המאופיינת בחוסר יכולתו של הילד לדבר ולתקשר ביעילות במצבים חברתיים. ילדים עם מוטיזם סלקטיבי אינם יוזמים דיבור או מגיבים הדדית כאשר אחרים מדברים אליהם במסגרות חברתיות. זה יכול להתרחש במסגרות הכוללות ילדים ומבוגרים כאחד.
ילדים עם מוטיזם סלקטיבי מסוגלים לתקשר בצורה ברורה ויעילה במסגרות בהן הם מרגישים בנוח, בטוח ורגוע. ילדים אלה ידברו בבית בנוכחות בני משפחה קרובים או עם חברים קרובים.
מוטציה סלקטיבית מתחילה בדרך כלל לפני שהילד בן חמש שנים, אך יתכן שלא יגיע לתשומת לב קלינית עד שהילד ייכנס לבית הספר, שם יש עלייה באינטראקציות חברתיות ומשימות ביצוע. ילדים עם מוטיזם סלקטיבי נאבקים בקריאה בקול רם, בדיבור מול הכיתה או בעבודה בקבוצות גדולות. זה יכול לגרום לבית הספר להרגיש כמו תרגיל הישרדות ביום טוב.
סימפטומים של אילמות סלקטיבית
מוטיזם סלקטיבי מאופיין בחוסר דיבור במצבים מסוימים ויכול להפריע לתפקוד החברתי והאקדמי:
- כישלון קבוע בדיבור במצבים חברתיים ספציפיים בהם יש ציפייה לדבר, למרות הדיבור במצבים אחרים.
- מפריע להישגים חינוכיים או תעסוקתיים או לתקשורת חברתית.
- נמשך לפחות חודש - לא מוגבל לחודש הלימודים הראשון.
- אי דיבור אינו נובע מחוסר ידע אודות הנוחות בשפה המדוברת.1
תסמינים אחרים של אילמות סלקטיבית יכולים לכלול את הדברים הבאים:
הפרעת צריכת מזון נמנעת/מגבילה (צחיחה)
- ביישנות מוגזמת
- בידוד חברתי
- פחד מבוכה מול קבוצה
- דבקות במטפלים
- התפרצויות זעם
- התנהגות אופוזיציונית
- תכונות כפייתיות
- שליליות.
שְׁכִיחוּת
מוטיזם סלקטיבי הוא הפרעה נדירה יחסית. על פי ה- DSM-5, הופעת מצב זה נעה בין 0.03% ל -1%, בהתאם להגדרה.2סבירות גבוהה יותר שמוטציה סלקטיבית תופיע אצל ילדים מאשר מבוגרים, אך לא משתנה בהתאם למין או גזע/מוצא אתני. גיל ההתחלה הממוצע הוא לפני גיל חמש, אך ילדים רבים אינם מאובחנים עד שהם נכנסים לבית הספר.
גורמים לאילמות סלקטיבית
בהתחשב בעובדה שאילמות סלקטיבית היא נדירה למדי, גורמי הסיכון אינם ידועים היטב. ישנם מספר גורמים שיכולים להיות קשורים להפרעה:
- גורמים טמפרמנטליים: שימו לב לעיכוב התנהגותי, השפעה שלילית והיסטוריה של ביישנות, בידוד חברתי וחרדה חברתית. ילדים שאובחנו כסובלים ממיטיזם סלקטיבי עלולים לסבול גם מקשיים בשפה.
- נושאים סביבתיים:הורים המגלים עיכוב חברתי מדגמים את ההתנהגות לילדים. שליטה יתרה או התנהגות מגוננת יתר מצד ההורים יכולה להוות סיכון.
- גנטיקה:בשל החפיפה עם חרדה חברתית, ייתכן שיש מרכיב גנטי משותף בין שתי ההפרעות.3
תחלואה קבועה עם הפרעות אחרות
התחלואה הנפוצה ביותר במוטיזם סלקטיבי היא עם הפרעות חרדה אחרות, כולל הפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדת הפרדה ופוביה ספציפית.
השלכות פונקציונאליות של מוטיזם סלקטיבי
מוטיזם סלקטיבי יכול להשפיע לרעה על ילדים במספר דרכים, שכן ילדים הסובלים מהפרעה זו נאבקים לעסוק באינטראקציות חברתיות הדדיות, משתתפים בדיונים ופעילויות בכיתה ואינם מצליחים לטעון את צרכיהם מחוץ לבית.
אילמות סלקטיבית עלולה לגרום לפגיעות התפקודיות הבאות:
- בעיות אקדמיות:כשילדים עם מוטיזם סלקטיבי אינם מצליחים לדבר על המאבקים שלהם או על חוסר הבנה בכיתה (או עם שיעורי בית), הם יכולים לפגר מבחינה לימודית.
- בידוד חברתי:ילדים עם מוטיזם סלקטיבי נאבקים לעסוק באינטראקציות חברתיות הדדיות במצבים מסוימים, וזה מקשה על יצירת חברים ותחזוקתם.
- הערכה עצמית נמוכה,
- חרדה חברתית.
חוסר רגישות ועיבוד תנועת עיניים
טיפול באילמות סלקטיבית
טיפול באילמות סלקטיבית יכול לכלול שילוב של פסיכותרפיה ותרופות, אם כי פסיכותרפיה היא בדרך כלל ההמלצה הראשונה. לחלק מהילדים עם אילמות סלקטיבית יש הפרעת דיבור ושפה משותפת. למרות שזה לא תמיד המקרה, מומלץ לקבל הערכת דיבור ושפה כדי לשלול הפרעות תקשורת.
אסטרטגיות התנהגות וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הן הטיפולים הטיפוליים הנתמכים ביותר עבור מוטיזם סלקטיבי. שימוש במגוון רחב של אסטרטגיות שמטרתן להפחית את החרדה שמתחת להתנהגות, התערבויות טיפוליות אלו מסייעות לילדים ללמוד לעסוק בהדרגה בהתנהגויות דיבור יותר.
יש להתאים התערבויות התנהגותיות לילד הספציפי, אך דוגמאות יכולות לכלול את הדברים הבאים:
- ניהול מגירה- חיזוק חיובי להתנהגות מילולית שעובדת מלחישה והצבעה ועד מילולית בקול רם
- מעצב- ניתנת חיזוק לקירובים של ההתנהגות הרצויה
- גירוי דועך- הגדלה הדרגתית של מספר האנשים והמקומות בהם הדיבור מתוגמל
- חוסר רגישותילדים נחשפים בהדרגה לסיטואציות המייצרות חרדה בהן צפוי דיבור אך מקבלים תמיכה רגשית והדרכה עם תרגילי הרפיה כדי לסייע להם להתמודד עם זה
- עיצוב מחדש קוגניטיבי- ילדים נלמדים לזהות חרדות אם כי דפוסים ולעלות מחשבות חלופיות חיוביות
- מיומנויות חברתיות- בשתי הקבוצות ובעבודה הפרטנית, ילדים יכולים לתרגל מיומנויות אינטראקציה חברתית כדי להפחית חרדה צפויה הקשורה לעיסוק באינטראקציות הדדיות. דוגמאות לכך הן החלקה ויציאה מהקבוצות, כניסה לקבוצה במשחק ושימוש והבנה בתקשורת לא מילולית (למשל קשר עין, שפת גוף.)
בניית הערכה עצמית באמצעות טיפול בדיבור ועיסוק בתחומי עניין יכולה להועיל גם לילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית. חשוב לעקוב אחר הילד ולמצוא קבוצות ושיעורים שמעניינים אותם. בכך הילדים ירגישו נוחות רבה יותר בסביבה חדשה.
למרות שלפעמים ההרגשה היא שההתנהגות של ילדים עם אילמות סלקטיבית היא בכוונה, אך היא מונעת מחרדה. טיפול מוקדם יכול לסייע לילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית ללמוד לדבר לעתים קרובות יותר ולשפר את התוצאות האקדמיות והחברתיות שלהם כתוצאה מכך.
מקורות מאמר- האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי,מדריך אבחוני וסטטיסטי להפרעות נפשיות, מהדורה חמישית, הוצאה לאור הפסיכיאטרית האמריקאית, וושינגטון, 2013: עמודים 195-197.
- שם .
- שם.
אולי גם תאהב:
השפעות לטווח קצר וארוך טווח של בריונות
בדיקת תסמונת אספרגר בילדות (הערכה עצמית)
מתי לקרוא לזה מפסיק במערכת יחסים
6 דרכים להתמודד עם חרדת בית הספר לאחר וירוס הקורונה
חרדה מופנמת: כיצד אירועים עולמיים משפיעים על ילדינו
6 סוגי חרדות שיכולים להשפיע על ילדים
הפרעה רגשית עונתית לקיץ (SAD): כן, זה דבר
