הפרעה וזוגיות דו קוטבית
כאשר יש לך מחלת נפש קשה כמו הפרעה דו קוטבית, ניווט ביחסים יכול להיות קשה. לא רק שקשה להתגבר על הגורמים המגבילים את עצמם הסובלים מהפרעה דו-קוטבית עשויים להציב את עצמם, אלא שקשה להתגבר על המגבלות העשויות להיות מונחות כלפי אדם הסובל מהפרעה דו-קוטבית. אלו אתגרים שעלולים להרגיש בלתי אפשרי להתגבר עליהם, אך אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית יכולים לקיים יחסים חברתיים ואינטימיים, ויותר מכך, פעולה זו אף יכולה לשפר את בריאותם הנפשית.
מאבקים פנימיים של בעלי דו-קוטביות ומערכות יחסים
אם יש לך מחלה קשה מאוד הדורשת טיפול יומיומי, הדבר משפיע על יכולתך ליצור קשרים עם אחרים. אמירה זו ברורה לרבים, אך מעטים האנשים שחשבו על כך מבעד לעדשה של אדם חולה נפש.
הדבר הראשון שעשוי לאתגר אדם עם הפרעה דו קוטבית ליצור מערכות יחסים הוא סטיגמה עצמית (או סטיגמה מופנמת) מה שמוביל לבידוד שנוצר בעצמו. סטיגמה עצמית היא המקום בו האדם מפנים את המסרים השליליים שהוא מקבל על אנשים עם מחלת נפש. זהו מצב בו אנשים מרגישים רע עם עצמם ובעלי הערכה עצמית נמוכה מכיוון שהמסרים של החברה על הפרעה דו קוטבית ומחלות נפש אחרות נוטים להיות כל כך גנאי. כשאדם מרגיש רע עם עצמו זה יכול להיות מאוד קשה ליזום קשרים עם אחרים. אם כן אנשים עם דו קוטביות עשויים להימנע ממערכות יחסים פשוט משום שהם לא מרגישים מספיק טוב עבור אנשים אחרים. לפעמים הרגשות הללו אפילו מתרחשים במהירות וגורמים לבעלי מחלות נפש להרחיק אחרים במערכות יחסים קיימות. זה יכול להוביל לבידוד חברתי.
הדבר השני שעשוי להשפיע על יכולתו של אדם עם הפרעה דו קוטבית לקיים יחסים הוא שגרתי. אלו הסובלים ממחלת נפש עשויים להסתמך במידה רבה על שגרה לבריאות. המשמעות של זה עשויה ללכת לישון מוקדם, לישון יותר זמן מהממוצע, לתזמן ארוחות במדויק, לא להיות מסוגל לדלג על פעילות גופנית ועוד. לוח זמנים קפדני המכיל רבים ממרכיבים אלה עשוי לאלץ את האדם עם דו קוטבי לוותר על מפגשים ליליים, מסיבות, מקומות בהם מוגש אלכוהול ואירועים אחרים שאינם מתאימים ללוח הזמנים שלו.
חשוב גם לזכור כי הסימפטומים של הפרעת מצב רוח - תקופות בלתי מבוקרות של שינויים במצב הרוח החמור - יכולים גם לגרום להפסקות, זמניות או ארוכות טווח, במערכות יחסים.
מאבקים חיצוניים של מערכות יחסים והפרעה דו קוטבית
יתר על כן, לא רק אנשים מסוימים הסובלים מהפרעה דו קוטבית מרגישים רע עם עצמם בגלל המסרים החברתיים השליליים על מחלות נפש, אלא שאחרים עשויים לחוש כי הסובלים מהפרעה דו קוטבית הם פחותים גם כן.
תפיסות מוטעות נפוצות
יש מספר המוני של הודעות ותפיסות מוטעות לגבי אלו הסובלים מהפרעה דו קוטבית. הודעות לא מדויקות אלה כוללות:
מהו בית חולים לחולי נפש
- 'אי אפשר לסמוך על אנשים עם הפרעה דו קוטבית.'
- 'אנשים עם הפרעה דו קוטבית לא יכולים להיות נאמנים מינית.'
- 'אנשים עם הפרעה דו קוטבית הם אלימים או מסוכנים.'
- 'לא ניתן לחזות אנשים עם הפרעה דו קוטבית.'
- 'אנשים עם הפרעה דו קוטבית הם מניפולטיביים.'
- 'אנשים עם הפרעה דו קוטבית אינם יכולים לשלוט בכעסם.'
מסרים אלה וכל כך הרבה אחרים עשויים לגרום לאנשים להסתכל על אנשים עם הפרעה דו קוטבית כבלתי מתאימים ליחסים מכל סוג שהוא. מיתוסים אלה מציבים חומה בין הסובלים מהפרעה דו קוטבית לאחרים. זה יכול להוביל ל:
- בידוד כפוי מקבוצות עמיתים.
- מערכות היחסים ננטשות ברגע שמתגלה אבחנה של הפרעה דו קוטבית
- כל בעיה בזוגיות מאשימה בהפרעה דו קוטבית.
- לחץ חברתי לא להיות במערכות יחסים עם אדם עם הפרעה דו קוטבית.
- אפליה כלפי הסובלים מהפרעה דו קוטבית.
- התעללות נגד הסובלים מהפרעה דו קוטבית.
אז לא רק אנשים עם הפרעה דו קוטבית מתמודדים עם הרגשה לא טובה עם עצמם, אלא שהם מתמודדים גם עם דעות קדומות של אחרים כלפיהם. בסביבה זו אין פלא שאלו הסובלים מהפרעה דו קוטבית מתקשים ביחסים.
היתרונות של מערכות יחסים לסובלים מהפרעה דו קוטבית
עם זאת, אין פירוש הדבר שאנשים עם הפרעה דו קוטבית אינם רוצים מערכות יחסים. רבים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית אכן רוצים קשרים חברתיים עם אחרים.
בנוסף, השקעת מאמץ במערכות יחסים בהחלט משתלמת לבריאותו של האדם. קשרים חברתיים ידועים כגורמים מגנים בכל הנוגע לבריאות. למעשה, מחקרים מראים למעשה סיכון מוגבר למוות בקרב בעלי מעט מערכות יחסים חברתיות. מחקר אחד נמצא, 'רמות נמוכות יותר של הטמעה חברתית ותמיכה חברתית הגדילו את השיעור היחסי של ניסיון התאבדות.' שניהם השפעות לטווח הקצר והארוך ממערכות יחסים מורגשים על בריאות הנפש, התנהגות בריאותית ובריאות גופנית.
אז מה עושה אדם עם הפרעה דו קוטבית בקשר לזוגיות?
לא קל להתגבר על משוכות היחסים המוצגות בפני אלו הסובלים מהפרעה דו קוטבית.
דבר המפתח שיש לזכור הוא לא להכליל ושלא ניתן לשפוט את הסובלים מהפרעה דו קוטבית כקבוצה יותר מכל קבוצה אחרת. אדם אחד הסובל מהפרעה דו קוטבית עשוי להתקשות בשליטה על כעסו, אך אין זה אומר שכל הסובלים מהפרעה דו קוטבית. אדם אחד הסובל מהפרעה דו קוטבית עשוי לנהל שורה של מערכות יחסים בהן הוא פוגע באדם האחר, אך בהחלט לא כל האנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית. הפנמת הרעיון שתפגע באחרים בגלל מחלת נפש היא פשוט שקרית ומביסה, וכך גם הרעיון שמישהו עם אבחנה של הפרעה דו קוטבית יפגע בך פשוט בגלל מצב רפואי.
איש לא יציע לאנשים הסובלים מסרטן ליצור קשרים חברתיים לא תקניים בגלל מחלתם ואף אחד לא צריך להניח שזה יכול להיות המצב בגלל מחלת נפש.
אם אתה או בן הזוג נאבק עם דו קוטבי וזה משפיע על מערכת היחסים שלך, שקול ייעוץ זוגי מקווןעם מטפל מורשה - דרך נוחה וזולה לחזור למסלול.
