מהי פסיכולוגיה התפתחותית?
מדי פעם אתה עלול למצוא את עצמך תוהה כיצד הפכת לאדם שאתה היום, או מדוע אנשים מסוימים פועלים אחרת מאחרים. יתכן וחשבתם מדוע ילד עליז יכול לגדול לנער מרדן, או מדוע אנשים מאמצים השקפות, ערכים או עקרונות שונים ככל שהם מתבגרים.
אלו כמה דוגמאות לשאלות המהוות בסיס לפסיכולוגיה התפתחותית.
מהי פסיכולוגיה התפתחותית?
במהלך חיינו אנו עוברים שלבי התפתחות חיוניים שונים, בהם כל פרט גדל ומסתגל בכמה דרכים סטנדרטיות וחלקן ייחודיות. תחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מתמקד בעיקר בחקר ההתפתחות האנושית בשלבים חיוניים אלה, ובגילוי דרכים חדשות וטובות יותר לאנשים למקסם את הפוטנציאל שלהם בכל שלב בהתפתחות.
ה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה מתאר את הפסיכולוגיה ההתפתחותית כחקר צמיחה אנושית ושינויים לאורך החיים, כולל: צמיחה פיזית, קוגניטיבית, חברתית, אינטלקטואלית, תפיסתית, אישיותית ורגשית. לחקר הפסיכולוגיה ההתפתחותית חשיבות רבה בהבנת האופן בו אנו לומדים ומסתגלים.
האם יש לי חידון adhd בגיל העשרה
במקור פסיכולוגיה התפתחותית עסקה בעיקר בפסיכולוגיית ילדים, אך היקף תחום זה התרחב עם השנים. כיום הוא מתמקד בכל שלב בצמיחת האדם, מינקות ועד זקנה. פסיכולוגיה התפתחותית בוחנת כיצד תינוקות מפתחים את היכולת לתפקד בעולם, את השינויים המתרחשים בגיל ההתבגרות והבגרות, ואת הסיבה לכך שגוף האדם והנפש הולכים ונפגעים בגיל מבוגר.
חקר הפסיכולוגיה ההתפתחותית הוא עצום, ותגליות מדעיות חדשות בכל שלב של צמיחה והתפתחות מתרחשות לעיתים קרובות. איגוד הפסיכולוגים האמריקני מפרסם א יומן ביקורת עמיתים חודשי שמטרתו לקדם ידע אודות התפתחות לאורך חיי האדם. כתב העת תרם משמעותית בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, עם ממצאי מחקר בולטים כיצד רמות עופרת גבוהות תורמים להורדת מנת המשכל ולהפחתת טווח הקשב אצל ילדים, ולהשפעות המזיקות של לחשוף ילדים לאלימות בטלוויזיה ובמשחקי וידאו.
תיאוריות של פסיכולוגיה התפתחותית
פסיכולוגים התפתחותיים עדיין חוקרים את הדרכים בהן ילדים מתפתחים, וכיצד ההתפתחות שלהם משפיעה עליהם בהמשך חייהם. מחקר מקיף בתחום התפתחות הילד הוליד מספר תיאוריות המספקות תובנה לגבי הגורמים המשפיעים על התפתחות הילד ועל הפעולות המקסימאליות להתפתחות הילד תוך צמצום נסיגות התפתחות פוטנציאליות.
להלן כמה מהתיאוריות המוכרות ביותר בתחום זה.
תיאוריה התפתחותית פסיכוסקסואלית
בפיתוח תחום הפסיכואנליזה תרם הפסיכולוג המפורסם זיגמונד פרויד תרומות משמעותיות לתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, כולל תיאוריית ההתפתחות הפסיכוסקסואלית. פרויד הציע כי חוויותיו של אדם בשלבים שונים בילדותו ישפיעו ישירות על התנהגותו ועל אישיותו של אותו אדם בהמשך חייו הבוגרים.
על פי תיאוריה זו יש חמישה שלבי התפתחות אוניברסליים . כל שלב מתרכז סביב אזור ארוגני, שהוא מקור האנרגיה הפסיכוסקסואלית של האדם. בכל שלב בהתפתחות קיים מתח כלשהו בין המודע (שבו האדם מודע לתהליכים הנפשיים שלהם) לבין הלא מודע (התהליכים הנפשיים שאדם אינו מודע להם); מתח זה מתעורר מכיוון שהמודע פועל לעיתים קרובות לדיכוי הלא מודע.
פרויד האמין שכאשר ילד עובר בהצלחה את כל אחד משלביו אלה, ההתפתחות מגיעה לשיאה באישיות בריאה בבגרותו. עם זאת, אי יכולת להתקדם מהאתגרים בשלב אחד תשפיע לרעה על התנהגות הילד כמבוגר. התיאוריה אמנם השפיעה בצורה מדהימה במשך עשרות שנים, אבל התיאוריה של פרויד על התפתחות פסיכו-מינית שולטת פחות כיום.
תיאוריה התפתחותית פסיכו-חברתית
תיאוריה זו פותחה על ידי הפסיכואנליטיקאי הנודע אריק אריקסון, והיא מציעה כי ניתן לארגן את הצמיחה האנושית בכל השלבים, מינקות ועד בגרות. שמונה שלבים נפרדים . לדברי אריקסון, כל שלב בחיים מציג דילמה קיומית שאדם צריך לעבור בהצלחה בכדי לזכות במעלות חיוביות. כישלון בפתרון כל אחד מהמשוכות הללו יכול להוביל לפיתוח תפיסה שלילית של העולם, ולהשפיע עוד יותר על צמיחתו והתפתחותו של האדם.
תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית של אריקסון מבוססת בדרך כלל על אינטראקציות חברתיות ועל הקונפליקטים שנוצרים במהלך כל שלב בהתפתחות. התיאוריה מציעה כי חשיפת אדם לאינטראקציה חברתית ומגוון רחב של חוויות חשובה בהשגת תוצאות חיוביות בכל שלב.
תורת ההתקשרות
המוצע על ידי פסיכואנליטיקאי בולט אחר ג'ון בולבי, תיאוריית ההתקשרות עוסקת בעיקר בצורך של יחסים משמעותיים מוקדמים בהתפתחות הילד. התיאוריה טוענת כי מערכות יחסים אלה עוזרות לילד ליצור קשרים למספר אנשים, מקומות או דברים, והתקשרויות אלו, בתורן, משפיעות במידה רבה על דפוסי התפתחות נוספים במהלך חיי הילד.
תיאוריה זו מציעה גם כי הצורך ביצירת התקשרויות מתפתח באופן טבעי בילד כאינסטינקט הישרדותי, ומסביר מדוע ילד ככל הנראה יימשך יותר למערכות יחסים המספקות לו צורה כלשהי של ביטחון פיזי או פסיכולוגי.
תורת הלמידה החברתית
אלברט בנדורה, מחלוצי התחום של פסיכולוגיית התפתחות, האמין שהתפתחות הילד אינה נובעת בעיקר מלמידה באמצעות התנסות ישירה, אלא באמצעות דוגמנות ותצפיות פשוטות. התיאוריה של Bandura מציעה כי ניתן להשיג למידה ביעילות על ידי האזנה להוראות כיצד לבצע התנהגויות, או על ידי התבוננות קפדנית באנשים אמיתיים או בדיוניים המתרגלים התנהגויות אלה.
כמה זמן depakote נשאר במערכת שלך
תיאוריה התפתחותית קוגניטיבית
התיאורטיקן השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען בדעה המקובלת כיום כי ילדים חושבים אחרת לגמרי מאשר מבוגרים. ולכן תפקיד אחד של מבוגרים ומטפלים הוא לספק לילדים חומרים מתאימים שיעזרו להם לפתח כישורי אינטראקציה ולשפר את יכולתם לשקף את מעשיהם.
לפי פיאז'ה, התפתחות אינטלקטואלית מתרחשת ב ארבעה שלבים , כל שלב מורכב מכישורים שילד חייב לשלוט בהם לפני שעבר לשלב הבא. השלמה מוצלחת של כל אחד משלבים אלה הכרחית לפיתוח תהליכי חשיבה והתנהגות בריאים.
שלבי חיים בפסיכולוגיה התפתחותית
פסיכולוגיה התפתחותית עוסקת באותה מידה בחקר ההתפתחות בשלבי חיים שונים. בכל אחד מהשלבים הללו, יש אירוע משמעותי שאדם צפוי לעבור באופן טבעי.
1. התפתחות טרום לידתי
זהו השלב הראשון בחיים בו מתרחשת ההתעברות והילד מתחיל להתפתח. בשלב זה, פסיכולוגים התפתחותיים עוסקים בעיקר בגורמים הסביבתיים והתזונתיים שעלולים להוביל למומים מולדים, כמו גם בגורמים כמו שימוש בסמים מצד האם או מחלות תורשתיות העלולות להשפיע על הילד עם הלידה.
2. גיל הרך
שלב הגיל הרך מביא לשינויים פנומנליים בחיים והוא גם נקודת המוצא לאירועי דרך כגון לימוד שפה, השגת רמה מסוימת של עצמאות והתבוננות כיצד העולם עובד. בשלב זה הלמידה מתרחשת בתהליך הדרגתי, ופסיכולוגים התפתחותיים מתמקדים בסיוע לילד להגיע לצמיחה פיזית, קוגניטיבית ורגשית מלאה.
3. ילדות אמצעית
בשלב זה של התפתחות, מעודדים את הילד ללמוד יותר על אינטראקציות חברתיות מחוץ למשפחה כאשר הם עוברים בכיתות המוקדמות של בית הספר. זה לעתים קרובות המקום בו ילדים מעדנים את הכישורים המוטוריים שלהם ומתחילים להתרועע עם ילדים אחרים. הדאגה העיקרית בילדות האמצעית היא להבטיח כי יכולות אלו אינן מונעות על ידי אתגרים חברתיים, רגשיים או התנהגותיים.
4. גיל ההתבגרות
שלב ההתבגרות מביא מעבר מלא לגיל ההתבגרות, כמו גם תחושה מוגברת של בגרות ועצמאות. בשלב זה, ילד עשוי לעבור דילמה פסיכולוגית כלשהי כתוצאה מגדילה גופנית ונפשית מהירה וכן מהשפעות חיצוניות כמו לחץ של עמיתים. התוצאה היא הצורך של ילד לצבור חוויות שיעזרו לילד לגבש זהות ייחודית.
5. בגרות מוקדמת
שנות העשרים והשלושים ידועים כשלב הבגרות המוקדם. זה המקום בו האדם נמצא בשיא פסיכולוגי, והמוקד העיקרי בשלב זה הוא על יעדי הקריירה ובניית מערכות יחסים. חלקם המתקשים לבנות מערכות יחסים מתמשכות בשלב זה עשויים להיאבק בתחושות בדידות.
6. בגרות אמצעית
סוף שנות השלושים עד אמצע שנות השישים ידועים כשלב הבגרות האמצעי, שבו ההזדקנות הופכת ליותר בולטת וציפיותיו מהחיים מוערכות מחדש ועלולות להפוך למציאותיות יותר. בשלב זה, אנשים רבים נוטים לחפש תחושת מטרה ולחפש דרכים לתרום משמעותיות לחברה.
7. זקנה
שלב חיים זה מייצג תקופה בה האדם מתמודד עם הבעיות הפיזיות, הנפשיות והרגשיות הכרוכות בתהליך ההזדקנות. הדאגות הנפוצות בשלב זה כוללות אתגרים בריאותיים גופניים וירידה נפשית.
פסיכולוגיה התפתחותית ובריאות הנפש
קיים קשר מוחלט בין פסיכולוגיה התפתחותית לבריאות הנפש, מכיוון שלעיתים מחלות נפש יכולות לנבוע מגורמי סיכון בילדות. מניעת גורמי סיכון שנמנעים, כמו שימוש בסמים, יכולה להפחית משמעותית את הסיכוי לפתח מצב נפשי בשלבים מאוחרים יותר של החיים.
ילדים מתפתחים בקצב משתנה, אך כאשר ילד אינו מסוגל לעמוד באבני דרך מסוימות, זה עשוי להיות אינדיקטור למצב פסיכולוגי או ליקוי נפשי. במקרים אלה, הורים ומטפלים מוזמנים להתייעץ עם פסיכולוג התפתחותי אשר יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הילד בכדי לברר את מידת הנושא, ולהעלות דרכים יעילות לילד להתגבר עליו או לנהל אותו. פסיכולוגיה התפתחותית מספקת גם דרכים לניהול ובקרה על אתגרים קוגניטיביים, התנהגותיים ורגשיים בקרב מתבגרים ומבוגרים.
